05/17/16 בדיקה שלישית

עוד בימיו של המכון האוניברסיטאי, הוחל בבניית הקמפוס האוניברסיטאי על רכס הר הכרמל. בראשית ימי כינונה של האוניברסיטה, נמסר תכנון הקמפוס לאדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר ששהה באותה עת בישראל. נימאייר הכין את הסקיצה הראשונית למבני האוניברסיטה, אך בשל סיבות שונות לא הגיע לשלב התכנון המפורט. את מלאכת התכנון קיבל לידיו האדריכל הישראלי שלמה גלעד שנסוג מתוכניתו של נימאייר והותיר ממנה חלקים בודדים, כדוגמת מגדל אשכול, המבנה העיקרי של האוניברסיטה, שהיה הבניין הגבוה בחיפה עד לשנת 2002, וכן הבניין הראשי, המכיל תחת קורת גג אחת את רוב הפעילויות האוניברסיטאיות ויועד להכיל 10,000 סטודנטים. מבנה ספרית האוניברסיטה בצורת פירמידה הפוכה שהוצע על ידי נימאייר בתוכנית המקורית ושאמור היה להיות ממוקם על גבי הבניין הראשי ובכך להופכו ל"שימושי" יותר - בוטל על ידי גלעד.
מיקומה של האוניברסיטה על רכס הכרמל והתוכנית להקמת המגדל על פי הסקיצה של נימאייר, הביאו לביקורת עזה מצד רשות שמורות הטבע אשר ניסתה לגייס את דעת הקהל ואת הכנסת למאבק נגד התוכנית‏[3].
ראשית הבנייה הייתה בשנת 1966 עם התחלת בנייתו של הבניין הרב-תכליתי הממוקם במרחק של שישה קילומטרים ממרכז העיר. בנייה זו נסתיימה כעבור שנתיים בשנת 1968, עת הוחל בבניית בניין המדרגה, שאף בנייתו זו, נמשכה כשנתיים. הבניין הרב-תכליתי הכיל כיתות לימוד, אולמות, מעבדות, ספרייה עם 110,000 כותרים, ומזנון.
בשנת 1969 הוחל בבניית הבניין הראשי. בנייה זו נסתיימה בשנת 1973. בשנה זו הוחל בבניית מעונות הסטודנטים, שבנייתם הסתיימה שנה אחר כך. ב-1974החלה בנייתו של מגדל אשכול. בנייה זו נסתיימה בשנת 1978 והפכה את המגדל, המתנשא לגובה 90 מטרים לסימן היכר של רכס הכרמל.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מגדל אשכול
במהלך השנים נוספו לקמפוס מבנים שונים וכן מעונות סטודנטים. במסגרת האוניברסיטה, פועלים מכונים ומרכזי מחקר, קתדרות, מעבדות, ארכיונים ויחידות אחרות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכון האוניברסיטאי של חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
"המכון האוניברסיטאי של חיפה" הוקם בשנת 1963 בחסות האקדמית שלהאוניברסיטה העברית בירושלים, ביוזמת ראש עיריית חיפה אבא חושי ומנהל מחלקת החינוך העירונית, משה רינות ובאחריותה התקציבית של העירייה. ההסכם על הקמת המכון קבע כי המכון יעניק לבוגריו בפקולטה למדעי הרוח ובפקולטה למדעי החברה תואר בוגר אוניברסיטה של האוניברסיטה העברית. מקום משכנו של המכון היה בבית ארדשטיין ברחוב י. ל. פרץ שבהדר הכרמל. "המכון האוניברסיטאי של חיפה" זכה להצלחה כבר בשנותיו הראשונות ותלמידים רבים מצפון הארץ ביקשו ללמוד בו‏[4]. תוך שנים ספורות נעשה הבית צפוף מלהכיל את כל הסטודנטים. בעקבות זאת, הועבר המכון האוניברסיטאי לכרמל, למבנה שבו שוכן בשנות האלפיים בית הספר "עירוני ה".
באוקטובר 1965 נכתבה מגילת אבן הפינה לקמפוס במקומו הנוכחי, שנבנה על אדמות הח'רייבה והיה מיועד להיות שטח ירוק‏[5]. המנכ"ל והנשיא הראשון של האוניברסיטה היה אליעזר רפאלי. בשנת 1972 זכה המכון בעצמאות אקדמית. באותה השנה, עמד מספר חברי הסגל האקדמי על 265 משרות.
בשנת תשכ"ה (1964) למדו במכון 472 סטודנטים ותוך שש שנים הוכפל מספרם פי שישה - בשנת תש"ל (1970) מנה המכון 2,794 סטודנטים. ב-1967סיימו את לימודיהם 61 בוגריו הראשונים של המוסד. ב-1971 הונהגו לראשונה תוכניות לימוד לתואר מוסמך אוניברסיטה בשלושה חוגים. שנה אחר כך זכתה אוניברסיטת חיפה להכרה אקדמית מטעם המועצה להשכלה גבוהה. הטקס האחרון של הענקת התעודות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, שנערך בשנה זאת, ציין את תום תקופת החסות שבמהלכה סיימו 1,826 סטודנטים לימודים לתואר ראשון ו-457 סטודנטים קיבלו תעודת הכשרה בהוראה.
כאוניברסיטה עצמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הקמת האוניברסיטה, אושרו הפקולטה למדעי הרוח, הפקולטה למדעי החברה, בית הספר לחינוך ובית הספר לעבודה סוציאלית. כמו כן, אושרו החוגים הנוספים הבאים: מקרא, ספרות עברית ולשון עברית, היסטוריה של עם-ישראל, היסטוריה כללית, שפה וספרות אנגלית, שפה וספרות ערבית, היסטוריה של ארצות האסלאם, פילוסופיה, שפה וספרות צרפתית, אמנות, חינוך, פסיכולוגיה, גאוגרפיה, סוציולוגיה, מדע המדינה, כלכלה וסטטיסטיקה. ב-14 מהחוגים הונהגו גם תוכניות לימודים לתואר מוסמך. בשנת תש"מ 1980 הונהגה התוכנית הראשונה ללימודים לקראת תואר דוקטור בחוג לפסיכולוגיה. בשנת 1984 נחנךמוזיאון ראובן ועדית מוזיאון הכט.
אגודות הידידים הראשונות של האוניברסיטה הוקמו ב-1972 בארצות הברית,בריטניה ודרום אפריקה. בשנת 1993 נוספו לאגודות הידידים הוותיקות באירופה ובארץ, אגודות ידידים חדשות באמריקה הדרומית והמרכזית.
בשנת תשנ"ג 1993 למדו באוניברסיטת חיפה 9,640 סטודנטים בשלוש פקולטות, שני בתי ספר ויחידות נוספות:
  • בפקולטה למדעי הרוח - 16 חוגים, 12 תוכניות לימודים לתואר מוסמך ושלוש תוכניות לימודים לתואר דוקטור.
  • בפקולטה למדעי החברה והמתמטיקה - 7 חוגים. בשישה מהם, הונהגו תוכניות לימודים לתואר מוסמך ובחמישה לתואר דוקטור.
  • בפקולטה למשפטים הונהגו לימודים לתואר ב"א.
  • בבית הספר לחינוך הונהגו שלושה חוגים, מהם אחד שבו תוכניות לתואר מוסמך ותואר דוקטור.
ב-2 בדצמבר 2010 פונתה האוניברסיטה על יושביה עקב השריפה הגדולה בכרמל ובשטחה הוקם חדר פיקוד של שירותי ההצלה. קמפוס האוניברסיטה עצמו לא נפגע בשריפה, אך נשקפה סכנה לנמצאים בו עקב העשן הרב.
הסגל האקדמי של אוניברסיטת חיפה כולל כ-600 חברי סגל אקדמי בכיר וכ-1000 חברי סגל אקדמי זוטר, מרצים ומתרגלים.